Enter 0 (No) or 1 (Yes) for each question about past experiences.
What is Mood Disorder Questionnaire?
▾
The Mood Disorder Questionnaire (MDQ) הוא מכשיר סינון קצר לדיווח עצמי שפותח על ידי ד"ר רוברט הירשפלד ועמיתיו בשנת 2000 בסניף הרפואי של אוניברסיטת טקסס. הוא תוכנן במיוחד לבדיקת הפרעות בספקטרום דו-קוטבי (הפרעה דו-קוטבית I, הפרעה דו-קוטבית II והפרעה דו-קוטבית שלא צוינה אחרת) במסגרות קליניות ובקהילה. ה-MDQ מטפל בפער קריטי בפרקטיקה הפסיכיאטרית: העיכוב הממוצע בין הופעת סימפטומים לאבחון נכון של הפרעה דו-קוטבית הוא כ-5 עד 10 שנים, שבמהלכן חולים מאובחנים לעיתים קרובות עם דיכאון חד-קוטבי ומטופלים בתרופות נוגדות דיכאון בלבד, מה שעלול להחמיר את מהלך המחלה הדו-קוטבית. ה-MDQ מורכב משלושה חלקים. הסעיף הראשון מכיל 13 פריטים כן או לא שנגזרו מקריטריוני DSM-IV למאניה והיפומאניה ומניסיון קליני. פריטים אלה מעריכים תסמינים כגון מצב רוח מוגבר או עצבני, אנרגיה מוגברת, ירידה בצורך בשינה, דיבור מהיר, מחשבות מרהיבות, פעילות מוגברת מכוונת מטרה, הוצאות מוגזמות, היפר-מיניות וגרנדיוזיות. הסעיף השני שואל האם כמה מהתסמינים הללו התרחשו במהלך אותה פרק זמן. הסעיף השלישי שואל לגבי מידת הפגיעה התפקודית הנגרמת מתסמינים אלו (ללא בעיה, בעיה קלה, בעיה בינונית או בעיה חמורה). מסך חיובי ב-MDQ מחייב עמידה בכל שלושת הקריטריונים: אישור של 7 או יותר מ-13 פריטי הסימפטומים, התרחשות במקביל של לפחות 2 תסמינים במהלך אותה פרק זמן, ולפחות פגיעה תפקודית בינונית. באמצעות קריטריונים אלה, ה-MDQ מפגין רגישות של כ-73 אחוז וסגוליות של כ-90 אחוז להפרעות בספקטרום דו-קוטבי במסגרות חוץ פסיכיאטריות. עם זאת, הרגישות יורדת משמעותית בדגימות הקהילתיות (כ-28 אחוז), מה שהופך אותה למתאים יותר לבדיקה קלינית ולא כללית. ה-MDQ נמשך כ-5 דקות להשלמתו והוא זמין בחינם לשימוש קליני. זהו מכשיר ההקרנה הנפוץ ביותר להפרעה דו-קוטבית ברחבי העולם והוא תורגם ואושר בלמעלה מ-30 שפות.
Calkulon makes complex calculations simple — built for students and everyday problem-solvers.
נוסחה
▾
תוצאת סקר MDQ = חיובית אם כל שלושת הקריטריונים עומדים:
1. ספירת סימפטומים: מספר תגובות 'כן' ל-13 פריטי סימפטום >= 7
2. התרחשות משותפת: 'כן' לשאלה אם התרחשו מספר תסמינים במהלך אותה פרק זמן
3. פגיעה תפקודית: נבחרה 'בעיה בינונית' או 'בעיה חמורה'
דוגמה עבדה:
אישה בת 34 המטופלת כעת בדיכאון משלימה את ה-MDQ:
סעיף 1 (13 פריטי סימפטומים):
1. הרגשת כל כך טוב או היפר שאחרים חשבו שאתה לא האני הרגיל שלך? כן (1)
2. היית כל כך עצבני שצעקת או התחלת מריבות? כן (1)
3. הרגשת הרבה יותר בטוחה בעצמך מהרגיל? כן (1)
4. ישנתם הרבה פחות מהרגיל ולא פספסתם? כן (1)
5. האם היו הרבה יותר מדברים או דיברו מהר מהרגיל? כן (1)
6. מחשבות התרוצצו לך בראש? כן (1)
7. הוסחת דעתך בקלות עד שהתקשית להתרכז? כן (1)
8. היה לך הרבה יותר אנרגיה מהרגיל? כן (1)
9. היו הרבה יותר פעילים או עשו הרבה יותר דברים מהרגיל? כן (1)
10. האם היו הרבה יותר חברתיים או יוצאים מהרגיל? לא (0)
11. האם התעניינו בסקס הרבה יותר מהרגיל? כן (1)
12. האם דברים שהיו חריגים עבורך או שאחרים עשויים לחשוב היו מוגזמים, מטופשים או מסוכנים? כן (1)
13. הוצאת כסף הביאה אותך או למשפחתך בצרות? לא (0)
ספירת סימפטומים = 11 (עומדת בסף של >= 7)
סעיף 2: האם כמה מאלה קרו במהלך אותו פרק זמן? כן
סעיף 3: עד כמה כל אחד מאלה גרם לבעיה? בעיה בינונית
תוצאה: מסך חיובי - כל שלושת הקריטריונים התקיימו (11 תסמינים, אושרה התרחשות משותפת, פגיעה בינונית). יש להעריך מטופל זה לגבי הפרעה בספקטרום דו-קוטבי. יש לבדוק את המונותרפיה הנוכחית בנוגדי דיכאון, מכיוון שהוא עלול להיות לא מספק או עלול לערער את היציבות בהפרעה דו קוטבית.Variable Legend
▾
| סמל | שם | יחידה | תיאור |
|---|---|---|---|
| S_count | ספירת סימפטומים | integer (0-13) | מספר פריטי סימפטומים מאניים או היפומאניים שאושרו כתמיד בחייו של המטופל |
| C_occ | דו-התרחשות | binary (yes/no) | האם כמה מהסימפטומים המאושרים התרחשו במהלך אותה פרק זמן, ביסוס התקבצות אפיזודית התואמת את אפיזודות מצב הרוח |
| F_imp | פגיעה תפקודית | ordinal (none/minor/moderate/serious) | דרגת פגיעה תפקודית הנגרמת על ידי הסימפטומים המאושרים על פני תחומים כגון מערכות יחסים, עבודה, כספים ומעמד משפטי |
| PPV | ערך ניבוי חיובי | percentage | ההסתברות שמסך MDQ חיובי מייצג הפרעה דו קוטבית אמיתית; משתנה לפי הגדרה מ~25% בטיפול ראשוני ל~70% במרפאות פסיכיאטריות |
| T_dx | הגיע הזמן לאבחון נכון | years | העיכוב הממוצע בין הופעת סימפטום של הפרעה דו-קוטבית לבין אבחנה נכונה; כ-5-10 שנים ברוב המחקרים |
| N_prior | מספר ניסויים קודמים בתרופות נוגדות דיכאון | count | מספר התרופות נוגדות הדיכאון שנוסו ללא תגובה מספקת; ניסויים רבים כושלים מעלים את ההסתברות לפני הבדיקה להפרעה דו קוטבית |
How to Mood Disorder Questionnaire
▾
- 1זהה מטופלים שצריך לעבור בדיקה: יש לשקול את ה-MDQ עבור חולים המציגים אפיזודות דיכאון (במיוחד דיכאון עמיד לטיפול), חולים עם היסטוריה משפחתית של הפרעה דו קוטבית, חולים עם היסטוריה של ניסויים מרובים בתרופות נוגדות דיכאון ללא תגובה מספקת, חולים המדווחים על תקופות של מצב רוח מוגבר או עלייה באנרגיה, מבוגרים צעירים המציגים את פרק הדיכאון הראשון שלהם, וחולים שהדיכאון שלהם מאופיין באטי-סומניה, עופרת מוגברת, רגישות לדחייה). ה-MDQ מסנן את היסטוריית החיים, כך שהוא יכול לזהות הפרעה דו קוטבית גם כשהמטופל נמצא בשלב דיכאון.
- 2ניהול רשימת 13 פריטים לתסמינים: הצג את 13 פריטי הסימפטומים, כל אחד מהם דורש תשובה של כן או לא. הפריטים מעריכים תסמינים מאניים והיפומאניים הכוללים מצב רוח מוגבר, עצבנות, ביטחון עצמי מוגבר, ירידה בצורך בשינה, דיבור בלחץ, מחשבות מרהיבות, הסחת דעת, אנרגיה מוגברת, רמת פעילות מוגברת, חברותיות, היפר-מיניות, התנהגות מסוכנת והוצאה מופרזת. הנחו את המטופל שהשאלות הללו מתייחסות לכל זמן בחייו, לא רק לתקופה הנוכחית. ניהול עצמי מועדף כדי להפחית את הטיית הרצויות החברתית, שכן מטופלים עלולים להיות מסרבים לחשוף התנהגויות כמו הוצאה מופרזת או היפר-מיניות פנים אל פנים.
- 3הערכת התרחשות משותפת של סימפטומים: הסעיף השני שואל האם כמה מהתסמינים המאושרים התרחשו במהלך אותה פרק זמן. שאלה זו היא קריטית מכיוון שה-DSM דורש שתסמינים מאניים או היפומאניים יתקבצו יחד באפיזודה נפרדת במקום להתרחש בבידוד בזמנים שונים. מטופל שחווה מחשבות מרהיבות במהלך פרויקט עבודה מלחיץ והוצאה מופרזת במהלך חופשה, אך אף פעם לא את שניהם בו-זמנית, עשוי שלא לעמוד בקריטריונים לאפיזודה מאנית למרות שהוא מעודד את שני הסימפטומים. רק מטופלים שמאשרים התרחשות משותפת עוברים לבחינת סקר חיובית.
- 4הערכת פגיעה תפקודית: החלק השלישי שואל כמה בעיה גרמו התסמינים הללו, עם ארבע אפשרויות תגובה: אין בעיה, בעיה קלה, בעיה בינונית או בעיה רצינית. מסך חיובי דורש פגיעה תפקודית בינונית לפחות. קריטריון זה עוזר להבחין בין אפיזודות מאניות או היפומאניות משמעותיות מבחינה קלינית לבין שינויים נורמליים במצב הרוח והאנרגיה. אנשים מסוימים, במיוחד אלה עם אנרגיה בסיסית גבוהה וטמפרמנט מוחצן, עשויים לתמוך במספר פריטי סימפטום מבלי שיש להם הפרעת מצב רוח. הקריטריון של פגיעה תפקודית מפחית תוצאות חיוביות כוזבות בכך שהוא דורש שהסימפטומים גרמו להפרעה משמעותית במערכות יחסים, בעבודה, בכספים או במעמד המשפטי.
- 5החל את אלגוריתם הניקוד בשלושה חלקים: מסך חיובי רק אם כל שלושת הקריטריונים מתקיימים בו-זמנית: 7 סימפטומים או יותר מאושרים, התרחשות משותפת מאושרת ולפחות פגיעה בינונית. אם קריטריון אחד לא מתקיים, המסך שלילי. אלגוריתם שלושה חלקים זה אושר כדי לספק איזון אופטימלי בין רגישות וסגוליות. כמה חוקרים הציעו שיטות ניקוד חלופיות (כגון ספירה רק של 13 פריטי הסימפטומים עם חתך של 7) לבדיקות קהילתיות שבהן רצויה רגישות גבוהה יותר, אבל האלגוריתם הסטנדרטי בן שלושה חלקים מומלץ לשימוש קליני.
- 6בצע מעקב אבחון למסכים חיוביים: מסך MDQ חיובי אינו אבחנה. זה מצביע על הצורך בהערכה אבחנתית מקיפה על ידי איש מקצוע מוסמך לבריאות הנפש. הערכת המעקב צריכה לכלול היסטוריה פסיכיאטרית מפורטת עם תשומת לב ספציפית לאפיזודות מצב הרוח (תזמון, משך, חומרה, סימפטומים קשורים), היסטוריה משפחתית של הפרעה דו-קוטבית והפרעות מצב רוח אחרות, הערכת שימוש בחומרים (יש לשלול מאניה הנגרמת על ידי חומרים), סקירת היסטוריה רפואית (היפותירואידיזם, שימוש בקורטיקוסטרואידים, שימוש בקורטיקוסטרואידים, ומידע רפואי אפשרי של מבנה מצב רוח, וסיבות רפואיות אחרות של מבנה משפחה). באמצעות מכשירים כגון SCID או MINI.
- 7שלב תוצאות בתכנון הטיפול: עבור מטופלים שמסננים חיוביים ומאובחנים לאחר מכן עם הפרעה דו קוטבית, יש לשנות את תוכניות הטיפול באופן יסודי. מונותרפיה נוגדת דיכאון, שהיא הטיפול הקו הראשון הסטנדרטי לדיכאון חד קוטבי, יכולה לערער את היציבות של הפרעה דו קוטבית על ידי הפעלת אפיזודות מאניות, רכיבה מהירה על אופניים או מצבים מעורבים. טיפולי קו ראשון לדיכאון דו קוטבי כוללים מייצבי מצב רוח (ליתיום, למוטריגין, ולפרואט), תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות (קווטיאפין, לורזידון, קריפרזין) וגישות משולבות. אם משתמשים בתרופה נוגדת דיכאון, יש לשלב אותה עם מייצב מצב רוח. עבור מטופלים שמסננים שליליים, תיעד את התוצאה ושקול בדיקה חוזרת אם דיכאון עמיד לטיפול נמשך.
Worked Examples
▾
גבר בן 42 זה עם דיכאון מז'ורי חוזר ונשנה תומך רק ב-3 מתוך 13 תסמינים מאניים (מחשבות מרהיבות, הסחת דעת ואנרגיה מוגברת) הנפוצים בדיכאון נסער ואינם מרמזים על מצג דו קוטבי. ספירת הסימפטומים של 3 אינה עומדת בסף של 7, והפגיעה התפקודית היא קלה בלבד. המסך השלילי תומך באבחנה הנוכחית של דיכאון חד קוטבי, אם כי יש לתת את ה-MDQ מחדש אם המטופל לא מגיב לטיפול סטנדרטי נוגד דיכאון.
אישה בת 28 זו טופלה בדיכאון במשך 6 שנים בארבע תרופות נוגדות דיכאון שונות, אף אחת מהן לא מספקת שיפור מתמשך. היא תומכת ב-9 תסמינים מאניים, כולל תקופות של מצב רוח מוגבר, ירידה בצורך בשינה, דיבור מהיר, מחשבות מרהיבות, אנרגיה מוגברת, פעילות מוגברת, היפר-מיניות והתנהגות מסוכנת. תסמינים אלו התרחשו במקביל וגרמו לבעיות תפקודיות מתונות כולל מערכות יחסים מתוחות והחלטות פיננסיות אימפולסיביות. מסך חיובי עם היסטוריה קלינית זו מרמז בחום על הפרעה דו קוטבית II. היא מופנית להערכה אבחנתית, וה-SSRI הנוכחי שלה אינו מוגבר עד לתוצאות ההערכה.
גבר בן 50 זה תומך ב-8 תסמינים מאניים ומדווח על פגיעה בינונית, אך מכחיש שתסמינים אלו התרחשו במהלך אותה פרק זמן. ללא התרחשות משותפת, המסך שלילי לפי האלגוריתם הסטנדרטי. עם זאת, ספירת הסימפטומים הגבוהה מחייבת התייחסות קלינית. חלק מהמטופלים מתקשים לזהות דפוסי אפיזודה בדיעבד, והיעדר ההתרחשות המשותפת עשוי לשקף זכירה לקויה ולא היעדרות אמיתית. שיפוט קליני צריך לקבוע אם הערכה נוספת מוצדקת למרות המסך השלילי מבחינה טכנית.
Real-World Applications
▾
איתור הפרעה דו קוטבית במרפאות דיכאון: היישום המשפיע ביותר של ה-MDQ הוא זיהוי הפרעה דו קוטבית לא מזוהה בקרב חולים המטופלים בדיכאון. מחקרים במסגרות חוץ פסיכיאטריות מוצאים שכ-20 עד 25 אחוז מהחולים שאובחנו עם דיכאון חד-קוטבי מסמנים חיוביים ב-MDQ, וכמחצית מהם אושרו כסובלים מהפרעה דו-קוטבית בהערכה מקיפה. גילוי מוקדם מאפשר להפנות את הטיפול ממונותרפיה נוגדת דיכאון למשטרים מתאימים לייצוב מצב הרוח, ומפחית את הסיכון למאניה הנגרמת על ידי טיפול, רכיבה מהירה על אופניים ומהלך מחלה ממושך.
בדיקת בריאות הנפש לטיפול ראשוני: רופאים ראשוניים מנהלים את רוב הטיפול בדיכאון בארצות הברית, ומטופלים רבים עם הפרעה דו קוטבית מגיעים תחילה לרופא הראשי שלהם עם תסמיני דיכאון. ה-MDQ מאפשר בדיקה ראשונית להפרעה דו-קוטבית, וזה חשוב במיוחד בהתחשב בעובדה שאורך הביקור הממוצע של טיפול ראשוני של 15 עד 20 דקות אינו מאפשר הערכה מקיפה של הפרעות מצב רוח. כאשר חולה טיפול ראשוני עם דיכאון מבחין חיובי ב-MDQ, השלבים הבאים המתאימים כוללים הפניה לפסיכיאטריה לצורך הערכה אבחנתית לפני תחילת או המשך טיפול נוגד דיכאון.
בדיקה והרשמה לניסוי קליני: ה-MDQ נמצא בשימוש נרחב בניסויים קליניים לדיכאון כדי לסנן חולים עם הפרעה דו קוטבית לא מזוהה, שאסור לרשום אותם למחקרי דיכאון חד קוטבי מכיוון שתגובת הטיפול שלהם שונה מהותית. לעומת זאת, הוא משמש לזיהוי משתתפים פוטנציאליים לניסויים קליניים בהפרעה דו קוטבית. ה-FDA הכיר בחשיבות ההבחנה המדויקת של דיכאון דו-קוטבי מדיכאון חד-קוטבי במחקר קליני, וה-MDQ מספק שיטה סטנדרטית ויעילה לבדיקה ראשונית שניתן לעקוב אחריה ראיונות אבחון מובנים למשתתפים שנרשמו.
ביטוח ואבחון נכות: ה-MDQ משמש בהקשרים משפטיים והערכת נכות כדי לתמוך או להפריך טענות על הפרעה דו קוטבית. כאשר חולים פונים לקבלת קצבאות נכות על בסיס הפרעה דו-קוטבית, ה-MDQ מספק נתוני סקר סטנדרטיים שניתן לשלב בהערכות פסיכיאטריות מקיפות. עם זאת, ה-MDQ לעולם לא צריך להיות הבסיס הבלעדי לקביעת נכות, מכיוון שהוא כלי מיון הכפוף לתוצאות כוזבות ושליליות כוזבות. הערכה מתמשכת והערכה קלינית מקיפה חייבות ללוות כל מכשיר סקר בהקשרים משפטיים.
Special Cases
▾
כאשר משתמשים ב-MDQ בחולים עם ADHD נלווית, הרופאים צריכים להיות מודעים
כאשר משתמשים ב-MDQ בחולים עם ADHD נלווה, על הרופאים להיות מודעים לכך שמספר פריטי MDQ חופפים לתסמיני ADHD, כולל הסחת דעת, מחשבות מרהיבות, כושר דיבור, אנרגיה מוגברת ופעילות מוגברת. מטופלים עם ADHD אך לא הפרעה דו-קוטבית עשויים לאמץ 7 פריטים או יותר בהתבסס על תסמיני ADHD שלהם בלבד, וליצור מסכים חיוביים כוזבים. קריטריון ההתרחשות המשותפת עוזר במידה מסוימת (תסמיני הפרעת קשב וריכוז הם מתמשכים ולא אפיזודיים), אך אבחנה מבדלת בין הפרעות קשב וריכוז והפרעה דו-קוטבית, או הכרה בתחלואה הנלווית שלהם (שמתרחשת בכ-20 אחוז מהחולים הדו-קוטביים), דורשת הערכה קלינית קפדנית מעבר ל-MDQ. עבור מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית, ה-MDQ עשוי לייצר תוצאות חיוביות שגויות מכיוון שחוסר ויסות רגשי, אימפולסיביות, התנהגות מסוכנת וחוסר יציבות במצב הרוח הם מאפיינים הליבה של שני המצבים. ההבחנה בין הפרעה דו קוטבית להפרעת אישיות גבולית היא אחת האבחנות המבדלת המאתגרות ביותר בפסיכיאטריה. האופי האפיזודי של הפרעה דו-קוטבית (תקופות ברורות של בריאות בין פרקים) לעומת הפרעת הוויסות הרגשי הכרוני של הפרעת אישיות גבולית הוא המאפיין המבחין העיקרי, אך ה-MDQ אינו מעריך כראוי את משך הפרק או הדפוס. בחולים קשישים, ה-MDQ עשוי להיות פחות אמין מכיוון שירידה בזיכרון הקשורה לגיל עלולה לפגוע בזיכרון של תסמינים מאניים לכל החיים. להפרעה דו-קוטבית מאוחרת (אפיזודה מאנית ראשונה לאחר גיל 50) יש לעתים קרובות מאפיינים קליניים שונים מאשר מחלה שהופיעה מוקדם יותר, כולל יותר תחלואה נוירולוגית ופחות היסטוריה משפחתית. עבור מטופלים קשישים, שקול להשלים את ה-MDQ עם היסטוריית עזר מבני משפחה וסקירת רשומות רפואיות אורכיות.
מאפייני ביצועי MDQ על פני הגדרות קליניות
▾
| סְבִיבָה | שכיחות דו קוטבית | רְגִישׁוּת | ספֵּצִיפִיוּת | PPV | NPV |
|---|---|---|---|---|---|
| אשפוז פסיכיאטרי | ~20% | 73% | 90% | ~70% | ~91% |
| טיפול ראשוני | ~3-5% | 58% | 93% | ~25-30% | ~98% |
| קהילה כללית | ~2-3% | 28% | 97% | ~25% | ~98% |
| דיכאון עמיד לטיפול | ~30-40% | ~75% | ~85% | ~65-75% | ~90% |
| Bipolar I לעומת Bipolar II | - | ~80% / ~45% | ~90% / ~90% | - | - |
Frequently Asked Questions
▾
מדוע הפרעה דו קוטבית מאובחנת באופן שגוי כל כך כמו דיכאון חד קוטבי?
הפרעה דו קוטבית מאובחנת בטעות מכמה סיבות מתכנסות. מטופלים מבלים בערך פי שלושה יותר זמן באפיזודות דיכאוניות מאשר באפיזודות מאניות או היפומאניות, כך שיש סיכוי גבוה יותר שהם יגיעו לטיפול במהלך דיכאון. מטופלים לרוב אינם מדווחים על אפיזודות היפומאניות או מאניות מכיוון שחוו אותן כתקופות חיוביות ופרודוקטיביות ולא כמחלה. בני משפחה שעשויים לספק מידע נוסף על שינויים התנהגותיים אינם נוכחים לעתים קרובות בביקורים קליניים. רופאים רבים אינם מבצעים בדיקה שגרתית לאיתור הפרעה דו קוטבית בחולים המציגים דיכאון. בנוסף, קל במיוחד לפספס אפיזודות היפומאניות בהפרעה דו קוטבית II, מכיוון שהם אינם גורמים לפגיעה תפקודית דרמטית של מאניה מלאה.
מה קורה אם דיכאון דו קוטבי מטופל בתרופות נוגדות דיכאון בלבד?
מונותרפיה נוגדת דיכאון בהפרעה דו קוטבית יכולה לגרום למספר תוצאות שליליות. בכ-15 עד 25 אחוז מהחולים הדו-קוטביים, תרופות נוגדות דיכאון יכולות לגרום למעבר מדיכאון למאניה או היפומאניה. תרופות נוגדות דיכאון עשויות גם לגרום למחזוריות מהירה (ארבעה פרקי מצב רוח או יותר בשנה), מצבים מעורבים (סימפטומים דיכאוניים ומאניים בו-זמניים, הנושאים את הסיכון הגבוה ביותר להתאבדות), ועמידות לטיפול. מונותרפיה ארוכת טווח נוגדת דיכאון עלולה לערער את מהלך המחלה הדו-קוטבית, ולהוביל לפרקים תכופים וחמורים יותר לאורך זמן. זו הסיבה שבדיקה לאיתור הפרעה דו קוטבית לפני מתן מרשם לתרופות נוגדות דיכאון לדיכאון נחשבת כסטנדרט של טיפול.
האם ה-MDQ יכול לזהות הפרעה דו קוטבית II?
ל-MDQ יש רגישות נמוכה יותר להפרעה דו קוטבית II (כ-40-50 אחוז) בהשוואה להפרעה דו-קוטבית I (כ-75-80 אחוז). הסיבה לכך היא שאפיזודות היפומאניות קצרות יותר (מינימום 4 ימים לעומת 7 ימים למאניה), פחות חמורות ופחות סבירות לגרום לפגיעה תפקודית בינונית או חמורה הנדרשת על פי קריטריון ה-MDQ השלישי. חולים עם דו קוטבי II עשויים גם לאמץ פחות מ-7 תסמינים מכיוון שהיפומאניה כרוכה בפחות תסמינים ומתונים יותר מאשר מאניה. עבור הגדרות שבהן זיהוי דו קוטבי II הוא בראש סדר העדיפויות, ה-Hypomania Checklist (HCL-32) עשוי להיות חלופה רגישה יותר מכיוון שהוא משתמש בסף סימפטומים נמוך יותר ואינו מצריך פגיעה.
האם יש לתת את ה-MDQ לכל החולים בדיכאון?
בעוד שבדיקה אוניברסלית של כל החולים בדיכאון עם ה-MDQ דוגלת על ידי כמה מומחים להפרעה דו קוטבית, אילוצים מעשיים מגבילים לעתים קרובות את ההקרנה לאוכלוסיות בסיכון גבוה יותר. יש לשקול בחום את ה-MDQ עבור: מטופלים עם היסטוריה משפחתית של הפרעה דו-קוטבית, מטופלים שלא הגיבו בצורה מספקת לשני ניסויים נוגדי דיכאון או יותר, מטופלים עם התחלה מוקדמת של דיכאון (לפני גיל 25), מטופלים עם היסטוריה של מאניה או היפומאניה הנגרמת על ידי תרופות נוגדות דיכאון, מטופלים עם מאפיינים דיכאוניים לא טיפוסיים וחולים עם היסטוריה של תופעות פסיכוטיות. במסגרות פסיכיאטריות שבהן השכיחות של הפרעה דו-קוטבית גבוהה יותר, הבדיקה השגרתית של כל החולים בדיכאון יעילה יותר ויש לה הצדקה קלינית חזקה יותר.
האם ה-MDQ מתאים לילדים ולמתבגרים?
ה-MDQ פותח ואושר באוכלוסיות בוגרות. השימוש בו בילדים ובמתבגרים שנוי במחלוקת מכיוון שהפנומנולוגיה של הפרעה דו קוטבית בנוער שונה ממבוגרים. הפרעה דו-קוטבית בילדים מאופיינת בעצבנות רבה יותר, רכיבה מהירה של מצב רוח, ומצגות מעורבות, אשר עשויות לא ממפות היטב את פריטי ה-MDQ שנועדו ללכוד מאניה אפיזודית של מבוגרים. כמה מחקרים מצאו תכונות פסיכומטריות מקובלות של ה-MDQ אצל מתבגרים בני 14 ומעלה, אך התוצאות אינן עקביות. עבור אוכלוסיות ילדים, סולם דירוג מאניה בילד (CMRS) או מלאי ההתנהגות הכללי (GBI) הם מכשירי סקר מתאימים יותר.
כיצד שימוש בחומרים משפיע על תוצאות MDQ?
שימוש בחומרים מסבך באופן משמעותי את פרשנות ה-MDQ. חומרים רבים יכולים לייצר תסמינים המחקים מאניה: חומרים ממריצים (קוקאין, אמפטמינים) גורמים למצב רוח מוגבר, אנרגיה מוגברת, ירידה בצורך בשינה וגרנדיוזיות; שיכרון אלכוהול יכול לגרום לחוסר עכבות ולפגיעה בכושר השיפוט; וקנאביס יכול לגרום לשינוי תפיסה ושינויים במצב הרוח. חולים שתומכים בתסמינים של MDQ שהתרחשו אך ורק בתקופות של שיכרון חומרים עלולים לקבל בדיקות שווא חיוביות. המעקב האבחוני עבור MDQ חיובי חייב לכלול הערכה מדוקדקת האם תסמינים מאניים התרחשו ללא תלות בשימוש בחומרים, שכן הפרעת מצב רוח הנגרמת על ידי חומרים דורשת טיפול שונה מהפרעה דו-קוטבית.
Common Mistakes to Avoid
▾
- !טיפול ב-MDQ חיובי כאבחנה של הפרעה דו-קוטבית: ה-MDQ הוא מכשיר סקר, לא כלי אבחון. מסך חיובי מצביע על הסתברות מוגברת להפרעה בספקטרום דו-קוטבי ועל הצורך בהערכה אבחנתית מקיפה. הערך הניבוי החיובי של ה-MDQ משתנה באופן משמעותי לפי הגדרה: במרפאות חוץ פסיכיאטריות שבהן השכיחות של הפרעה דו-קוטבית היא כ-20 אחוזים, הערך הניבוי החיובי הוא בערך 70 אחוז. בטיפול ראשוני שבו השכיחות היא כ-3 עד 5 אחוזים, הערך הניבוי החיובי יורד לכ-25 אחוז, כלומר 3 מתוך 4 מסכים חיוביים בטיפול ראשוני יהיו חיוביות שגויות. התחלת טיפול מייצב מצב רוח המבוסס אך ורק על MDQ חיובי ללא אישור אבחנתי יהיה בלתי הולם.
- !הסתמכות על ה-MDQ כדי לשלול הפרעה דו-קוטבית: ל-MDQ יש מגבלות בולטות ברגישות, במיוחד במסגרות קהילתיות (כ-28 אחוז) ובהפרעה דו-קוטבית II (כ-40-50 אחוז רגישות). MDQ שלילי אינו שולל באופן מהימן הפרעה דו קוטבית. מטופלים עם הפרעה דו קוטבית II, שהאפיזודות ההיפומאניות שלהן מתונות וקצרות יותר, עלולים שלא לתמוך בכמות מספקת של פריטי סימפטומים כדי להגיע לסף של 7, עלולים שלא לזהות את האפיזודות ההיפומאניות שלהם כבעייתיות, או שלא יזכרו אותם כשהם במצב דיכאוני. כאשר החשד הקליני להפרעה דו קוטבית נותר גבוה למרות MDQ שלילי, יש לערוך ראיון קליני מובנה.
- !ניהול ה-MDQ במהלך פרק מאניה נוכחי: ה-MDQ שואל על היסטוריית חיים של תסמינים מאניים ומיועד לשימוש כאשר מטופלים סובלים מתחושת אוטמיה או דיכאון. מתן זה במהלך אפיזודה מאנית או היפומאנית פעילה היא בעייתית משתי סיבות. ראשית, זה מיותר כי התסמינים כבר ברורים קלינית. שנית, מטופלים במצבי מאניה עלולים לפגום בתובנה או דיווח נמוך על תסמינים (מכיוון שהם מרגישים טוב ואינם תופסים את התסמינים כבעייתיים) או דיווח יתר עקב גרנדיוזיות ותגובות לחוצות. ה-MDQ הוא בעל הערך הרב ביותר כאשר משתמשים בו לאיתור הפרעה דו קוטבית בחולים עם דיכאון, שהוא השלב שבמהלכו רוב החולים הדו קוטביים מחפשים טיפול.
Pro Tip
כאשר חולה מדוכא לא הצליח להגיב לשני ניסויים נאותים של תרופות נוגדות דיכאון, תמיד יש לתת את ה-MDQ לפני התחלת תרופה נוגדת דיכאון שלישית. דיכאון עמיד לטיפול הוא אחד המדדים הקליניים החזקים ביותר להפרעה דו קוטבית לא מזוהה. מחקרים מראים שכ-30 עד 40 אחוז מהחולים שסומנו כעמידים לטיפול סובלים למעשה מהפרעה דו-קוטבית ואינם מגיבים מכיוון שמונותרפיה נוגדת דיכאון היא הטיפול השגוי. ה-MDQ נמשך 5 דקות בלבד ויכול להפנות את הטיפול לייצוב מצב רוח מתאים.
Did you know?
ד"ר רוברט הירשפלד פיתח את ה-MDQ לאחר שניתח נתונים מסקר האגודה הלאומית לדיכאון ומאניה-דפרסיה בקרב למעלה מ-600 חולים דו-קוטביים. הוא מצא כי 69 אחוז אובחנו בתחילה בצורה שגויה, כאשר האבחנה השגויה הנפוצה ביותר היא דיכאון חד קוטבי. בממוצע, החולים ראו 3.3 רופאים וחיכו 8 שנים לפני שקיבלו את האבחנה הנכונה. שליש חיכה יותר מ-10 שנים. העיכוב האבחוני המדהים הזה, שבמהלכו מטופלים קיבלו לעיתים קרובות מונותרפיה נוגדת דיכאון שעלולה להזיק, הניע יצירת כלי סקר פשוט שכל קלינאי יכול להשתמש בו.
Regional Guides
▾
United States▾
United Kingdom▾
Japan▾
South Korea▾
References
- ›פיתוח ואימות של מכשיר סקר להפרעת ספקטרום דו-קוטבית: שאלון הפרעות מצב הרוח - הירשפלד וחב', American Journal of Psychiatry, 2000
- ›סקר להפרעה דו קוטבית בקהילה - הירשפלד וחב', Journal of Clinical Psychiatry, 2003
- ›הנחיות תרגול לטיפול בחולים עם הפרעה דו קוטבית, מהדורה שנייה - האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, 2002
Ratings & comments
קבל טיפים שבועיים למתמטיקה
הצטרפו למנויי 12,000+ שמקבלים טיפים למחשבון מדי שבוע.